Shalhevet

    ליצירת קשר

    השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם!

      מחלות מקצוע

      לרשימת הקורסים

      לתחילת הקורס

      נושאי משימה מספר 41-001 + 41-002

      מטרות הקורס:

      בגמר ההדרכה ולאחר ביצוע המטלות הנדרשות, החניך:

      1. ידע מהי מחלת מקצוע.
      2. ידע מהן דרישות החוק במידה של חשש למחלת מקצוע במקום העבודה.
      3. יכיר את דרישות החוק למניעת מחלת מקצוע.
      4. יכיר את דרישות החוק בנושא בדיקות רפואיות לעובדים.
      5. יכין עבודת בית בנושא הנלמד.
      6. יזוכה, על-פי ביצוע המטלות, בימי ההשתלמות המוכרים מטעם משרד הכלכלה, לצורך קבלת אישור כשירות כממונה על בטיחות בעבודה.

      מבוא

      מעבר למחויבותו של המעביד למנוע תאונות עבודה, מטיל עליו החוק את האחריות גם לבריאותו של העובד.

      במסגרת זאת עליו לפעול למניעת התפתחות והיווצרות מחלות הנובעות מעצם עיסוקו של העובד – מחלת מקצוע. לשם כך, יש לאתר ולזהות את גורמי הסיכון במקומות העבודה, לסלקם או למזער אותם, בטרם יגרמו לנזק בריאותי.

      כעקרון, שני גופים מטפלים בתחום מחלת המקצוע, הביטוח הלאומי ומשרד התמ"ת.

      בעוד שהביטוח הלאומי עוסק בשיקום ושיפוי, עוסק התמ"ת במניעה. שיעור זה מתמקד בתחום המניעה, קרי כיצד יכול ממונה הבטיחות לסייע לתופס המפעל במניעת התפתחות והיווצרות מחלות מקצוע.

      מהם הגורמים בסביבת העבודה שעשויים לגרום למחלות מקצוע?

      הגורמים המובילים למחלת מקצוע

      מעבר לחשיפה לגורמים מזיקים גם המיקרוטראומה תורמת להיווצרות מחלת מקצוע. תורת המיקרוטראומה קובעת שפעולות חוזרות ונשנות בתחום העבודה, יכולות לגרום לתאונות עבודה ולכן הצטברות של אירועים "בעיתיים" גורמים בסופו של דבר לפגיעה בעובד וניתן במיקרים מסוימים להכיר בכך כתאונת עבודה. לדוגמה, ראה איור, סיידים וצבעים עובדים שאותה תנוחה ומפעילים את שרירי הדיים והגוף בתנועות מחזוריות.

      מחלת מקצוע (מחלת משלח – יד)

      מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד חלה בה עקב עבודתו או עיסוקו, בהיותו חשוף לגורמים מזיקים (כימיים, פיזיקלים, ביולוגים, וכו'). מחלת מקצוע היא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק לאורך זמן (חשיפה כרונית). בפקודת התאונות ומחלות משלוח היד מפורטת רשימה של מחלות מקצוע, עליהן יש לדווח למפקח עבודה אזורי.

      לדוגמא – בעיות גב (ראה איור מצורף)

      הביטוח הלאומי (חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995‏ ‏פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה‏ ‏סימן ב'( מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. מחלת מקצוע על פי הביטוח הלאומי הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

      התרשים המצורף מדגים – אומנם על סמך נתונים מאנגליה – את התרומה השלילית של מחלות המקצוע לאובדן ימי עבודה במשק.

      דוגמא

      עובד יהלומים התלונן על כך שעקב פעילות חוזרת ונשנית בעבודתו "נרדמו" ידיו וביקש להכיר בכך כבתאונת עבודה.

      בין הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו והלה ערער לבית הדין הארצי. בין דין זה אימץ את תורת המיקרוטראומה ובהסתמך על חוות דעת רופאים מומחים, קבע כי מחלתו של מלטש היהלומים הינה תסמונת הנעלה הקרפאלית בכף היד ויש להכיר בה כתאונת עבודה על-פי תורת המיקרוטראומה.

      בית הדין הארצי קבע כי פגיעות חוזרות ונשנות, שבאו במצטבר לאורך שנים רבות, יוכרו במקרה הנדון כתאונת עבודה וחייב את המוסד לביטוח לאומי ל הכיר בתביעתו של העובד שערער.

       חשוב! כיצד מתפתחת מחלת מקצוע?

      האיור הבא מדגים את תהליך היווצרות מחלת מקצוע.

      כפי שניתן לראות יש כאן צרוף של העובד עצמו (גיל, מין, מצב פיזיולוגי, אופי העובדה – הברגה, סיוד, עבודה עם עכבר מחשב), התנאים הסביבתיים (תאורה, מזג אויר, לחות, תנאי קרקע בעבודות חוץ) והגורמים המזיקים עצמם (רעש, אבק, עמדת עבודה,,).

      חשוב!  כיצד ניתן למנוע מחלות מקצוע?

      כל רופא המגלה מקרה של מחלת מקצוע או חושד במחלת מקצוע מחויב, לפי החוק, לדווח על כך למפקח העבודה אזורי.

      מפקח העבודה האזורי בודק האם יש צורך ותועלת בחקירה של כל מקרה (כפי שנעשה לגבי תאונות עבודה). אם הוא מגיע למסקנה שיש צורך בחקירה, הוא מעביר את הנושא לטיפולו של המפקח על מקום העבודה ו/או לגהותן האזור.

      מניעת מחלות מקצוע

      על בסיס המודל שלעיל, על המעסיק – בסיוע של ממונה הבטיחות – לפעול בשלושת המישורים – אדם <> סביבה <> גורמים.

      • מניעה חשיפה לגורמים המזיקים – ניתן להגדיר גורמים מזיקים כגורמים: כימיים, פיזיקלים, פיזיקלו-כימיים, ביולוגיים, פיזיולוגים ומכנים. במקומות בהם עובדים עם גורמים מזיקים יש לבצע ניטור סביבתי ולמדוד את רמות החשיפות הקיימות בעמדות העבודה. האחראים במקום העבודה חייבים לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי שהעובדים לא יהיו חשופים לגורמים מזיקים, מעל לרמות, שנקבעו בחוק ובתקנות.  בסרטון המצורף להלן ניתן לראות את השפעת חומרים מסוכנים על הסביבה.
      • תנאים הסביבתיים – הם הם תהליכי עבודה, תנאים גיאוגרפים. תנאי אקלים וכד'. חשוב שתופש המפעל ידאג לתנאים סביבתיים תקינים ולתהליכי ייצור ועבודה בטוחים ובלתי מזיקים.
      • האדם העובד – קטורגיה זו כוללת את גילו, מינו, מצב בריאותו של העובד. החוק מגדיר במדוייק מהן המגבלות בהעסקת נוער, נשים בהריון וכד'. חשוב כי העובד יהיה כשיר לעבודה אותה הוא אמור לבצע, כדי להפחית את הסיכון לחלות. ולכן, יש לוודא כי ייבדק על ידי רופא תעסוקתי, שיערוך בדיקות תקופתיות בהתאם לתקנות ייחודיות, ויחווה דעתו לגבי כושר עבודתו של העובד.

      בדיקות רפואיות לעובדים

      עובדים, החשופים במקום עבודתם לגורמים מזיקים, חייבים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות, על מנת להפחית את הסיכון לחלות. החובה לערוך בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים אלו, חלה על 4 קופות החולים: כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת.

      כל עובד, העובד עם גורם מזיק, זכאי להיבדק בדיקה רפואית ראשונית בקופת החולים בה הוא מבוטח.

      לאחר מכן, עליו לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות בתדירות הנקבעת על פי סוג הגורם המזיק. קיימים מקומות עבודה המפנים את עובדיהם לבדיקות רפואיות בשירותים רפואיים מוסמכים אחרים.

      חשוב! מה יש לעשות במידה והתגלתה מחלת מקצוע?

      ניטור סביבתי

      אחת לשנה – שנתיים ברעש – בודק מעבדתי מוסמך, במקום בו עובדים בגורמים המזיקים כמפורט אלא עם הורה מפקח אחרת. תוצאות יימסרו, למפקח העבודה ולמעבדה לגהות תעסוקתית של המשרד  ותפורסנה  ע"י המעביד כדי שיובאו לידיעת העובדים הרלוונטים. נתוני כיול, בקרת איכות  והתוצאות ישמרו לפחות 20  שנה.

      ניטור ביולוגי – בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות

      יבוצעו – אך ורק בידי מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות – לעובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים. התוצאות יימסרו לשירות הרפואי אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא. תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות ביולוגיות תישמרנה במשך 20 שנים לפחות.

      פעילויות נדרשות במקום העבודה במקרה של חשד למחלת מקצוע שקיים חשד שלעובד נגרמה מחלת מקצוע יש להודיע על כך בכתב לרופא ממשלתי של משרד הבריאות, ולדווח מידית למפקח העבודה האזורי. כל רופא המטפל בחולה הסובל ממחלת משלח-יד חייב גם לדווח מיד למפקח העבודה הראשי.

      אם עובד, יש לנקוט בצעדים הבאים – 

      • חובת דיווח – אם מעביד חושד, כי עובד חלה במחלת מקצוע הוא חייב לדווח על כך למפקח עבודה אזורי באזור מקום העבודה. בנוסף, עליו להודיע גם לרופא המחוזי של משרד הבריאות.
      • חקירה על ידי הממונה על הבטיחות במקום העבודה – בנוסף, אגף הפיקוח על העבודה מבצע חקירה של חלק ממחלות המקצוע לפי סדרי עדיפויות שנקבעים על ידי מפקח עבודה ראשי.
      • דיווח למוסד לביטוח לאומי – לפיצוי ושיקום העובד, במסגרת החוקים הקיימים.

      רופא תעסוקתי יקבע הגבלות בעבודתו של עובד שחלה במחלת מקצוע.

      סיכום

      שיעור זה הדגים את האחריות המוטלת על המעסיק לדאוג לבריאותו של העובד על ידי מניעת התפתחות והיווצרות מחלות הנובעות מעצם עיסוקו של העובד – מחלת מקצוע.

      ראינו שצרוף של סביבת עבודה, מאפיני העובד וגורמים מזיקים עשויים לגרום למחלת מקצוע.

      בנוסף, פעולות חוזרות ונישנות עשויות לגרום למיקרוטראומה שמובילה גם היא למחלת מקצוע. לכן, חשוב לאתר ולזהות את גורמי הסיכון במקומות העבודה, לסלקם או למזער אותם, בטרם יגרמו לנזק בריאותי. במידה והתגלו מחלות מקצוע, או שקיים חשד, חובה לדווח למפקח העבודה.

      ביביליוגרפיה וירטואלית

      לפניך רשימת אתרים. לחיצה על הכתובת תקשר אותך ישירות לאתר.
      בחר לך נושא משימה, מתוך נושאי המשימה בדף הבא, גלוש באתרים, בכולם , ובצע את המטלה.

      https://shalhevet.co.il/info.asp?pageID=232

      https://shalhevet.co.il/search1.asp

      http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/40747881-66E0-44EA-8243-84B1B2068D0F.htm

      http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/54C0D766-9321-4011-8F3B-8799768CD391.htm

      http://www.btl.gov.il/NR/exeres/D5CE1CB2-BE5D-4434-86E0-BB504446211A,frameless.htm?lawID=304480

      נושאי משימה

      נושא משימה מספר 41-001:

      מהן המגבלות המוטלות על מעסיק בהעסקת נוער, נשים בגיל הפוריות ונשים בהריון? צטט וצרף מראה מקום.

      נושא משימה מספר 41-002:

      מהן מחלות המקצוע שיש לדווח עליהן למפקח עבודה אזורי? צטט וצרף מראה מקום.

      הנחיות עבודה:

      1. באפשרותך לענות על יותר מנושא משימה אחד. כל נושא משימה מזכה ביום השתלמות בודד.
      2. את פתרון המשימה עליך לכתוב במעבד תמלילים Word בהיקף שלא יעלה על 1000 מילים מודפסות. בראש העבודה יש לציין את הפרטים הבאים: שם, ת.ז., כתובת,  טלפון, E-mail, מקום עבודה, תפקיד, תאריך ביצוע העבודה ומספר נושא המשימה.
      3. באפשרותך לשלוח את הפתרון בדואר אלקטרוני לכתובת shalhevet@shalhevet.co.il או לחילופין על גבי דיסקט, בדואר, לכתובת שלהבת מערכות מידע בע"מ, רח' פריימן יעקב 20, ראשל"צ 75358, בצרוף המחאה לפקודת שלהבת – מערכות מידע בע"מ, על סך 236 ש"ח (המחיר כולל מע"מ) לכל נושא משימה.
      4. לאחר בדיקת פתרון נושא המשימה יועבר אליך אישור על השתתפות ביום השתלמות, על-פי דרישות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), לצורך קבלת אישור כשירות.
      5. שלהבת מערכות מידע בע"מ – מנהלת האתר, שומרת לעצמה את הזכות לפרסם עבודות נבחרות באתר. השתתפות בקורס בפועל, על-פי התנאים המפורטים לעיל מהווה אישור גורף לפירסום העבודה.
      6. שלהבת מערכות מידע בע"מ – תעביר הודעה למשרדי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, במשרד הכלכלה, על ביצוע הקורס.

      בהצלחה!

      ליצירת קשר השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

        שיעורים שלנו

        תאורה

        לרשימת הקורסים לתחילת הקורס נושאי משימה מספר 43-001 + 43-002 מטרות הקורס בגמר הההדרכה ולאח...
        קרא עוד
        חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי
        דילוג לתוכן