הערכת סיכונים

לרשימת הקורסים

לתחילת הקורס

נושאי המשימה מספר 37001 + 37002

מספר אישור 603387

מטרות הקורס

בגמר ההדרכה ולאחר ביצוע המטלות הנדרשות, החניך:

1. ​יכיר את המושגים – סיכון, מפגע, סקר סיכונים, הערכת סיכונים.
2. יכיר את השיטות המקובלות לביצוע סיקרי סיכונים.
3. ידע היכן מופיע בפקודה ובתקנות נושא סקר סיכונים.
4. ידע כיצד מעריכים חומרת סיכון.
5. יכין עבודת בית בנושא הנלמד.
6. יזוכה, על-פי ביצוע המטלות, בימי ההשתלמות המוכרים מטעם משרד העבודה, לצורך קבלת אישור כשירות כממונה על בטיחות בעבודה.

מבוא
מטרת הבטיחות בארגון היא לשלוט ולנהל את כל הסיכונים כדי למנוע מצב בו הם יתממשו ויגרמו לנזק מידי, או מצטבר, לעובד. ואכן, מעבר לחובות המוטלות על "תופס המפעל" ועל פונקציות הבטיחות השונות, המצויינות בחוקים ובתקנות, אין כל צל של ספק שסביבת עבודה "נקייה" ממפגעים וגורמי סיכון מהווה ערובה לשלמותם ובריאותם של העובדים – כולל הרשלנים שבינהם. אולם, סילוק כל המפגעים וגורמי הסיכון הינה משימה בלתי אפשרית ועל הארגון מוטלת החובה להאבק יום יום שעה שעה במפגעים ובגורמי הסיכון, לאתרם וסלקם ואת אותם גורמים שלא ניתן לסלק, ל"מזער" לרמה כזו שתאפשר לעובד לחזור הביתה בשלום בסיום יום העבודה. משימה זו מבוצעת, בין השאר, במיוחד בארגונים המאמצים תרבות של בטיחות פרואקטיבית, באמצעות תהליכים הניקראים "סקר סיכונים" או "סקר מפגעים". שיעור זה דן בסקר והערכת סיכונים ומפרט מספר שיטות לביצוע הסקר תוך התמקדות בתהליכי זה"ב, שם נרדף לשיטת סקר באמצעות רשימות תיוג.

הגדרות

• בטיחות פרואקטיבית – גישה מניעתית המבוססת על תרבות בטיחות
  שנוקטת באמצעי מניעה, בניגוד לגישה ריאקטיבית המאמצת תרבות
  המבוססת על תגובה לתאונות ו/או אירועי בטיחות.
• בקרה סיכונים Risk Control – פעולות שמטרתן מיזעור הסיכונים
  העשויים לפגוע באנשים או בציוד בארגון, על-ידי הקטנת ההסתברות
  לאירוע של תרחישים מזיקים, ו/או על-ידי הקטנת הנזק העלול להיגרם
  מתרחישים כאלה.
• גורם סיכון – מצב ממשי, או פוטנציאלי, היכול לגרום לפגיעה
  במשימה/אנשים/רכוש/ סביבה. ראה תמונה – גורמי סיכון בעבודה
  במקום מוקף.
• הערכת סיכונים Risk Assessment – תהליך בו, על סמך ההסתברות
  וחומרת הפגיעה, קובעים את רמת הסיכון הגלומה בגורמי סיכון שאותרו בארגון.
• זיהוי גורמי סיכון Hazard Identification – פעילויות שמטרתן איתור
  גורמים העלולים לפגוע באדם או בציוד.
• מחזיק במקום העבודה – (ראה תופס המפעל) המעביד; במפעל – הבעל או
  התופס; בעל מקום העבודה; המנהל בפועל את מקום העבודה; מי שבהשגחתו
  או בפיקוחו פועל מקום העבודה; המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות
  תאגיד.

הגדרות

ממונה על הבטיחות – בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על

הבטיחות, הגיהות ובריאות העובדים במפעל, בהתאם חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

• מפגע HAZARAD – פגם, מכשול או שבר בעלי השלכה בטיחותית שיש לסלק
  לאלתר.

ראה תמונה – מפגע של רשת מאצרה שלא הונחה כראוי.

• מקרה מסוכן – כל אירוע בטיחותי (כמפורט בפקודה ותקנותיה) המחייב דיווח
  למפקח עבודה.
• ניהול סיכונים Risk Management – שם נרדף לבקרת סיכונים.
• ניתוח סיכונים Risk Analysis – שם נרדף לתהליך הערכת סיכונים.
• סיכון – RISK – סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר,
  בתהליך ייצור או בכל גורם אחר במקום עבודה שהוערכה מידת חומרתו,
  הסתברות התרחשותו ואופן השפעתו (התוצאה).
• סיכון סביל/קביל – סיכון שנקבע ע"י המערכת שחומרתו לא תגרום לפגיעה,
  בכלל או משמעותית בעובדים.
• סקר סיכונים – שיטה לזיהוי גורמי סיכון, סיכונים קיימים, מפגעים,
  להערכתם ויצירת בקרות להקטנתם.
• תופס המפעל – אדם שמנהל את המפעל בפועל, גם אם אין הוא הבעלים
  שלו. חברה או שותפות, כל אחד מהמנהלים יכול להתפס כאחראי לעבירת בטיחות
  כמן כן השותפים או הפקידים האחראים בחברה המעורבים בתהליכי העבודה.

מהו סקר סיכונים

ניתן להגדיר סביבת עבודה כבטוחה (safe), אם כל הסיכונים והמפגעים שבה הוערכו, טופלו, והובאו לרמת סיכון נמוכה אותה קבע הארגון כרמה של סיכון קביל. אנו עושים זאת על ידי איתור אותם גורמים, הן גורמי סיכון והן מפגעים, שעשויים לגרום לפגיעה בעובד, הן מעצם היותם מסוכנים והן כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית של העובד, או צרוף של שניהם.

אולם, ישנם מצבים שהחוק לא מאפשר שיקול דעת ויש לטפל בגורם הסיכון בהתאם לחוק, או התקנה.

לדוגמה, מיגון מכונות. במקרה שכזה, למעט נוהל "אדם כשיר" אין לתופס שיקול דעת ועליו למגן את המכונה באופן שכזה שגם העובד הרשלן ביותר לא ייפגע.

במסגרת הסקר – ראה תרשים זרימה – נבדקים תהליכי עבודה, סביבת עבודה, שיטות עבודה וכל מה שהארגון החליט לבדוק ולסקור.

קיימות שיטות רבות ומגוונות לביצוע סקרי סיכונים, שיפורטו בהמשך, שכולן כוללות שלושה שלבים: שלב הזיהוי, שלב הערכה – בו מעריכים את חומרת התוצאה וההסתברות לפגיעה – ושלב הבקרה בו מטופלים גורמי הסיכון בהתאם לחומרתם, מסילוק מידי של הגורמים החמורים ביותר ועד לסילוק ו/או מיזעור של הקלים יותר.

סקר סיכונים ופקודת/תקנות הבטיחות בעבודה

התייחסות לסקר סיכונים מופיעה בשלושה מקומות:

1. בחוק ארגון הפיקוח על העבודה מצויין במפורש שעל מחזיק במקום עבודה
   (וכאן מפרטת התקנה את סוגי המפעלים שתקנה זו חלה עליהם) להכין
   תוכנית בטיחות הכוללת, בין השאר, "סקר סיכונים". חשוב לציין שתקנה זו לא
   בתוקף כך שלמעשה ביצוע תוכנית בטיחות הינה פעולה וולנטרית מצד המעביד.
2. במקום אחר, מופיעה המילה סיכון בהקשר עקיף לאיתור וזאת בפיסקה הדנה
   בחובות העובד – "עובד חייב להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום
   העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ולא היה ידוע מקודם"
3. המקום היחיד בו דורש החוק במפורש לאתר מיפגעים – לא סיכונים – הינו
   בתקנה הדנה בחובותיו של ממונה על הבטיחות -"לאתר מפגעי בטיחות וגיהות ולהודיע עליהם למעביד".

סקר סיכונים ותקן ישראלי 18001

לעומת זאת, תקן ישראלי מספר 18001 – מערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה – מחייב ביצוע הערכת סיכונים בהתאם לרצון הארגון. (תקן ישראלי ת"י 18001, תמוז התש"ס- אוגוסט 2000, עמוד 6) "האירגון יקבע ויקיים נהלים לזיהוי גורמי סיכון, להערכת סיכונים ולנקיטת אמצעי בקרה נדרשים".

שיטות קיימות לביצוע סיקרי סיכונים
קיימות שיטות רבות לביצוע סיקרי סיכונים (או מפגעים), כל אחת מהן מתאימה לסביבת עבודה ו/או תהליכי עבודה שונים. לכל שיטה היתרונות והחסרונות היחסיים בהשוואה לאחרות וכל ארגון "רשאי" לבחור את המתאימה לו ביותר, בהתאם לצרכים ולמטרות העומדות בפניו.

שיטת "What If" "מה עלול לקרות אם …"

• מבוססת על שיטת Hazard and Operability HAZOP – (מפורטת בהמשך)
• תהליכי עבודה שונים נסקרים ע"י צוות הבקיא בתהליכי העבודה
• נבנים תרחישים אפשריים העלולים לגרום לנזק
• מתאימה לניתוח מערכות פשוטות עם סיכונים לא גבוהים (יחסית) ניתוח שינויים – Change Analysis
• איתור השפעת גורמי סיכון ותרחישים מסוכנים הנובעים משינויים מתוכננים
• אמורה להתבצע לפני אישורו של שינוי במערכת/במיתקן/בתהליך
• לאחר זיהוי והערכה – מציאים פתרונות שיפחיתו את הסיכון הכרוך בשינוי

HAZOP- Hazard and Operability

• Hazard -סכנה – כל פעולה שעשויה לגרום לשחרור "נוראי" של חומר רעיל, דליק או חומר כימיקלי נפיץ, או כל פעילות שעשויה להסתיים בפציעה או מוות של עובדים
• Operability – פעילות בתוך מעטפת התכנון שעשויה לגרום לסגירת המתקן, לפגיעה בסביבה, בבריאות או בתקנות הבטיחות, או תשפיע על הרווחיות
• מבוסס על סיעור מוחות של מומחים מתחומים שונים לצורך איתור מפגעים אפשריים מערכות בהן קיימים סיכונים גבוהים
• תהליך זה זמן רב ומחייב רמת מיומנות גבוהה

FTA – Fault Tree Analysis – ניתוח עץ כשל –

• זיהוי גורמי אירוע וההסתברות להתרחשותם, ע"י שרטוט עץ שבראשו ממוקם כשל, ומתחתיו מסמנים את הגורמים לכשל, יחד עם ההסתברות של כל גורם וגורם
• קיים גם עץ חיובי המציג את התנאים הדרושים כדי שתהליך מסוים יתבצע כשורה

JSA- Job Safety Analysis ניתוח בטיחות לעיסוק/ים –

• מבוסס על ניתוחי עיסוק ומרכיבי תפקיד
• העיסוק "מפורק" למטלות והמטלות לצעדים
• בכל צעד מפרטים את גורמי הסיכון והתרחישים העלולים לגרום לנזק ולאחר מכן מגדירים את אמצעי ההתגוננות הנדרשים
• מתבצע על ידי צוות הכולל – עובד מיומן, מנהל העבודה ואיש בטיחות
• ניתן להיעזר ברשימות תיוג, מידע כתוב ו/או היסטוריה של תאונות

זיהוי על פי רשימות תיוג – Check List – זה"ב
תהליך זה, שמתאים בעיקר לשלבי הזיהוי הראשוניים, מחייב התמצאות רבה מאוד בכל התהליכים והפעילויות אך אינו מבטיח זיהוי של כל גורמי הסיכון במערכת. משמש אירגונים המאמצים את תקן בטיחות 18001 הרותמים את העובדים לביצוע הסקרים.
התהליך כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון מאתרים ומזהים גורמי סיכון ומפגעים. מחלקים את המפעל לסביבות העבודה, מחלקות, מבנים ומטלות שונות המבוצעות באזור שנבדק. הצוות הסוקר מסתובב במקום הנסקר ומחפש – בסיוע רשימות תיוג המותאמות לסביבה הנבדקת – מפגעים וגורמי סיכון. בנוסף למידע הנאסף באמצעות הסקר והתצפיות, ניתן להעזר גם בהיסטורית התאונות והאירועים שהתרחשו בעבר (במפעל עצמו או באחרים הדומים לו).

רשימת תיוג כוללת את מירב הקטגוריות המופיעות להלן, בהתאם לאופי סביבת העבודה הנסקרת:

• מנגנונים מכנים (מיגון מכונות)
• חום, קור ומערכות לחץ
• דליקות וכיבוי אש
• ריאקציות כימיות, נפיצים ופיצוצים, חומרים רעילים
• קרינה, רעש, גורמים מזיקים
• אי התאמה עמדת עבודה לעובד
• סיכוני חשמל
• ציוד מגן אישי ותנאים סביבתיים
• סידורי הערכות לשעת חירום
• גורמים רלבנטים לתהליך/מחלקה/עמדה
• כלי עבודה
• עזרה ראשונה וציוד רפואי
• בדיקה תקופתית לציוד המחלקה
• הדרכה בבטיחות וגיהות תעסוקתית

דוגמאות לגיליונות סיכונים ניתן למצוא באתר של ארגון העבודה הבינלאומי- (International Labor Organization (ILO

המרכיב השני של תהליך הזה"ב הינו שלב הערכת סיכונים בו אנו מעריכים עד כמה חמורה תהיה תוצאת הפגיעה במידה וגורם הסיכון אכן יתממש. בשלב זה, באמצעות בניית תרחישים, ועל סמך ניסיון ו/או מידע אחר, מעריכים את ההסתברות שתאונה/אירוע אכן תתרחש ובמידה וכן, מה תהיה חומרת התוצאה או הנזק שייגרם. הנזק נמדד במונחים של חומרת הפגיעה הצפויה, מספר האנשים החשופים לפגיעה והשפעה על הסביבה. למרות שבתהליך "הקלאסי" של זה"ב הערכות מובססות בעיקר על ניסיונם של המעריכים, ניתן לקבוע את חומרת הנזק. תהליך הערכה נעשה באמצעות טבלאות דו – מימדיות שמסייעות בידנו לבצע את הניתוח. לאחר שמסיימים את תהליך הערכה – ומתגברים על האתגרים שבו – נהוג לדרג את ה"ממצאים" מהחמור אל הקל כדי לאפשר קביעת סדר עדיפות לטיפול בסיכונים ובמפגעים שבסביבת העבודה.

לאחר סיום שלב הערכת חומרת הסיכונים והמפגעים שנמצאו – ראה דוגמה (תמונה : צנרת שמן חם וטבלאת הערכה מתאימה) – ממיינים אותם מהסיכון החמור ביותר אל הסיכון הקל, כשליד כל ציון מציינים את מרכיביו – הסתברות וחומרת תוצאה – כדי שניתן יהיה להחליט במי מהם נטפל קודם. לדוגמה, גורם סיכון שהסתברות התרחשותו = 3 וחומרת הפגיעה = C יקבל ציון של 2P וגם גורם סיכון שהסתברותו = 2 וחומרת פגיעתו =B יקבל ציון זהה, 2P כלמעשה במקרה השני, למרות הערכתנו שההסתברות נמוכה יותר, תהיה התוצאה המשוערת חמורה יותר.

השלב האחרון, הינו שלב הבקרה. בשלב זה בוחנים בעלי המקצוע דרכים – יעדי שיפור – שיובילו להורדת רמות הסיכון לרמה קבילה. חשוב לציין שבכל שלב מהתהליך, יש לוודא שגורמי הסיכון הקיימים לא מהווים הפרה של פקודה, חוק או תקנת בטיחות כלשהיא. לדוגמה: גורם סיכון של עבודה מעל 2 מטר חייב לקבל פתרון שמתאים לתקנות העבודה בגובה. חלק מהפתרונות עשוי להימצא בתהליכי העבודה עצמם על ידי שינוי וייעול, לדוגמה – שימוש בכמויות קטנות יותר של חומר מסוכן, סילוק ציוד לא נדרש, החלפה לחומרים שהתגובה הכימית שלהם מסוכנת פחות, החלפה לציוד בעל אמינות גבוהה, שינוי אופי התהליך לתנאים פחות מסוכנים, פישוט תהליכי עבודה כך שימנעו טעויות אנוש. לאחר שנבחר הפתרון הרצוי, יש לבצע הערכה מחודשת כדי לוודא שרמת הסיכון שתתקבל לאחר השיפור תהיה קבילה ומצדיקה את ההשקעה הנדרשת בשיפור (עלות – תועלת). ראה דוגמה בהמשך.

לסכום
אחד האתגרים הגדולים של כל העוסק בבטיחות הינו יצירת סביבת עבודה "נקיה" ממפגעים וגורמי סיכון. זהו תהליך אינסופי הדורש תשומת לב מלאה במשך כל ימות השנה. למרות שהמעסיק לא חייב לבצעו, מהווה סקר סיכונים נידבך חשוב בתהליך זה ואין כל צל של ספק שללא תהליכים אלה ייקשה עלינו ליצור סביבת עבודה בטוחה לעובד. כאמור, ישנן שיטות וגישות שונות לביצוע הסקר, לכל שיטה יש את היתרונות והיסרונות כך שלמעשה אירגון שרוצה לסלק את מירב הסיכונים חייב להשתמש במספר שיטות כדי לזהותן.

ביביליוגרפיה וירטואלית

לפניך רשימת אתרים. לחיצה על הכתובת תקשר אותך ישירות לאתר.
בחר לך נושא משימה, מתוך נושאי המשימה בדף הבא, גלוש באתרים ובצע את המטלה.

​הערכת סיכונים ויקיפדיה
חוברת מנחה לכתיבת תוכנית ניהול בטיחות והערכת סיכונים
ניהול בטיחות – משרד העבודה

נושאי משימה

נושא משימה מספר 37001:

1. מצא בפקודת הבטיחות ותקנותיה 3 מקומות בהן מצוין סקר סיכונים ו/או מפגעים. צטט וציין
   את המקום המדויק במקור.
2. הבא דוגמה לגורם סיכון ומפגע, מהו התסריט לתאונה, ציין את ההסתברות וחומרת התוצאה
   ומה לדעתך – אמצעי הבקרה שיש לנקות כדי לסלק את המיפגע ולהוריד את רמת הסיכון לרמה קבילה.

נושא משימה מספר 37002:

​הסבר בקצרה מהו ההבדל המהותי בין שיטת "רשימת תיוג" לבין שיטת JSA

הנחיות עבודה:

​

1. באפשרותך לענות על יותר מנושא משימה אחד. כל נושא משימה מזכה ביום השתלמות בודד.
2. את פתרון נושא המשימה עליך לכתוב במעבד תמלילים Word בהיקף שלא יעלה על 1000 מילים מודפסות. בראש העבודה יש לציין את הפרטים הבאים: שם, ת.ז., כתובת, טלפון, E-mail, מקום עבודה, תפקיד, תאריך ביצוע העבודה ומספר נושא המשימה.
3. באפשרותך לשלוח את הפתרון בדואר אלקטרוני לכתובת shalhevet@shalhevet .co.il
   או לחילופין בדואר, לכתובת שלהבת מערכות מידע בע"מ, רח' פריימן יעקב 20, ראשל"צ 75358, בצרוף המחאה לפקודת שלהבת – מערכות מידע בע"מ, על סך 236 ש"ח (המחיר כולל מע"מ) לכל נושא משימה.
4. לאחר בדיקת פתרון נושא המשימה יועבר אליך אישור על השתתפות ביום השתלמות, על-פי דרישות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), לצורך קבלת אישור כשירות.
5. שלהבת מערכות מידע בע"מ – מנהלת האתר, שומרת לעצמה את הזכות לפרסם עבודות נבחרות באתר. השתתפות בקורס בפועל, על-פי התנאים המפורטים לעיל מהווה אישור גורף לפירסום העבודה.
6. שלהבת מערכות מידע בע"מ, תעביר הודעה למשרדי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, במשרד הכלכלה, על ביצוע הקורס.

​בהצלחה!